רמזור אדום
במעבר חצייה
אני וקבצן

איך אתם עם השיר הזה? אתם מרגישים את חוסר הנוחות, את הצורך שהרמזור יתחלף כבר וינתק את גורלכם מגורל הקבצן? או שהלב שלכם נפתח לכל קבצני העולם, כולל הקבצן הפנימי שבכם? (באופן אישי אני שניהם)

את השיר הנפלא אני לא כתבתי אלא רק דייקתי. במסגרת קמפיין ההדסטארט ל "פתאום כוכבים" הצעתי ליווי לכתיבה של הייקו ביום, ונטלי הייתה הראשונה שהשלמתי איתה שבוע כזה לא מזמן. אני מביא לכם כאן את השירים שהיא כתבה ואת הסיכום המאלף שלה של החוויה:

בשיעור חשבון
על צג מחשבון אפור
פרצוף מחייך

—

ריב על גן עדן
שלושה קוטעים זה את זה
עדן קוראת לי

—

ישיבת צוות
צחקנו רק כאשר
הגברים דיברו

—

שבת בבוקר
לראי באמבטיה
מסגרת לבנה

—

מה זה ת"ש
אין להם מושג
שאין לי מושג

—

מציע עזרה
בהורדת המסך
לקוי ראייה

"בחלוף שבוע של כתיבה הרגשתי שיש בפעולה הזו מקידוש החיים, מעין מזכרת שקיבלתי מכל יום, שירים שכתבתי מחומרי החיים שלי. בנוסף לכך, והודות להנחיה של נעם, גם הלכה וגברה בי המודעות לאופן שבו אני נוטה להתבונן על המציאות, וכן למה שאני נוטה לראות בה. ההכוונה הייתה לעתים תרגול בהסתכלות שונה מזו שאני רגילה בה, ולעיתים זיקוק של החוויה למהות שמשכה אותי לתאר דווקא את הרגע הזה בשיר. בפעמים אחרות, בימי סחף בהם נראה שלא היה שום רגע שבלט מעל כולם, הצורך לעצור רגע ולעלעל בסך רגעי היום הצליח לחשוף את היופי הפשוט שלא הייתי זוכרת להקדיש לו תשומת לב מודעת."

נטלי

השבוע אני מלווה שני אנשים נוספים ורואה כמה אני נהנה מהשירים ומהדיוק שלהם, וכמה משמח אותי לראות איך זה נוגע. זהו שירות שהייתי רוצה להציע לעוד אנשים (בתשלום הוגן כמובן) אז אם זה מלהיב אתכםן – אז כאן אפשר לקרוא עוד ולהצטרף לליווי אישי