fbpx

תגית: בגדים

ספרד 4 – גלידה בוטיק – שירי צרכנות

מסעדה הודית
בדיוק כמו בדלהי
מלצר מנפאל

היינו במסעדה הודית מעולה – וניסינו להרשים את המלצר ולהגיד לו בהינדי כמה אנחנו אוהבים את הודו (מה רא בהארט בהוט פאסן קרטא האי). אבל גילנו שהמלצר הוא מהגר עבודה מנפאל – בדיוק כמו שקרה לנו במסעדה בדלהי בתחילת הטיול שלנו בהודו לפני שנים. אז שלפנו את מיטב הביטויים שלמדנו ממנו- אקדאם מיטו צ'א! (טעים מאוד) והאהוב עלינו -נפאלי, אלי אלי אוונצ'ה (אנחנו מדברים קצת נאפלי. מילולית: נפאלי לאט לאט זה בא אלי)

מסעדת טאפאס
ראשו שמוט על הבר
ילד עייף

גלידה בוטיק
מעל מכלים סגורים
ההסברים 

מנגו מהודו, וחלב מההרים – גלידה איכותית באמת מוכרים באמצעות סיפורים, ולא בוויטרינות צבעוניות.

יוניקלו
קונה את המכנסיים
איתם נכנסתי

אחרי ארבע שנים של שימוש אינטנסיבי הגיע הזמן לכמה זוגות חדשים.

בבית המלון
עגלת שירות מעלה
ריח של נקי

בוקר מאוחר

בוקר מאוחר
ממהר לבית ספר
בפיג'מה

מי ממהר? האם הוא ידע שהוא בפיג'מה כשהוא יצא מהדלת?
(כן, הוא חזר הביתה באוטו והתלבש) אחרי החגים שמח גם לכם:

אחרי החגים
דלת המשרד כבדה
משזכרתי

חוזר למשרד
מוריד מהמקלדת
שכבה של אבק

דודה גיזה

דודה גיזה
קורותיה נשמעים
מעל גופתה

בגיל 100 הלכה לעולמה גיזה חיימי כהן שהייתה קרבות משפחה שלי ואחת הנשים האצילות שפגשתי בחיי. שני השירים הראשונים הם מההספדים, והאחרים פשוט מתארים רגעים של מפגש רגיל לגמרי עם מוות.

מה אמא תחשוב
על איך שהתלבשתי
ללוויה שלה

גיזה איננה
על היסטוריה משפחתית
אין את מי לשאול

מציאות של מוות

גופה בחדר
על קירות וחלונות
המבט נודד

בית הלוויות
פורץ מן החלון
ענף ירוק

צעירים עומדים
מבוגרים יושבים
גופה שוכבת

הסדין
שעוטף את הגופה
רב פעמי

תם הטקס
מעט אדמה נשארה
מחוץ לקבר

שתי גרביים בודדות

עדיין לחות
שתי גרביים בודדות
באטב אחד

הבשלה של שיר

במקור, השיר נכתב (וגם נשלח במייל השבועי) כך:

באטב אחד
שתי גרביים בודדות
שלי ושלך

הייקו טוב נכתב על רגע. רגע של תשומת לב מיוחדת, של הכרה והשראה. יחד עם התפיסה הזו באה מידי פעם גם תפיסה שהייקו טוב נכתב ברגע – שיחד עם הזיהוי של השיר במציאות עולות גם המילים המדויקות להביע את מלוא העומק שלו.

בחוויה שלי ברוב המקרים זה לא כך. לוקח לי זמן – משניות ועד דקות ארוכות לעבד את הרגע, לחשוב עליו מכמה זוויות בניסיון להבין מה ברגע משך את תשומת ליבי, מה בו בעצם שירי. ויש שירים שגם אחרי שהם נכתבו לא נחים בתודעה שלי, הרגע שבלב שלהם ממשיך למשוך אל תשומת ליבי. ואז אני ממשיך לבחון אותו ולהסתכל עליו, ולזקק ממנו את השירה.

השיר הזה הוא דוגמה קלאסית לאמירה של באשו ששיר טוב מגלה 7 מ 10 ושיר מצוין מגלה 5 מ 10. בגרסתו הראשונה השיר מתחיל באטב אחד, ומצביע בגאווה על מערכת היחסים שגלומה בגרביים. בשיר השני מערכת היחסים מוצנעת, מקופלת בתוך הגרביים הבודדות, והקשר ביניהם הופך להיות מרומז במציאות הפיזית של האטב.

השיר הופך משיר על זוגיות, לשיר על קשרים אנושיים באופן כללי.


דממה בחדר

דממה בחדר
הבגדים שלבשנו
על הרצפה

בחולצות זהות

בחולצות זהות
שני זרים ברכבת
כיף גבוה

נוחתים בברלין


נוחתים בברלין
בשלושים מעלות חום
בחלון גשם

אז סיבה אחת לטוס לברלין היא שבברלין קר באוגוסט. לפחות אמור להיות. נחתנו לילה בו נשבר החום של היום הכי חם בשנה – 37 מעלות! למחרת היה 34 מעלות אבל אחר כך זה נהיה קצת יותר סביר ולפעמים כמעט קריר.

סאבלט בדירה
השירותים בגודל
הסלון שלי

הדירה בה ישנו בשבוע הראשון הייתה מעוצבת בצורה מגניבה ביותר – עם מדפים עמוסים בספרים ובובות וקירות עמוסים בתמונות וכל מיני חפצי אומנות שונים. אם היינו מנסים לשים חמישית מזה בתוך הבית שלנו זה היה נראה כמו באלגן – אבל הגדול העצום של הדירה שמאפשר גם קירות חשופים, וחלונות גדולים הפך את כל העומס הזה לנינוח ולכן מגניב. והעיקרון הזה נכון על ברלין בכלל כעיר….

חלל תצוגה
של קטרים דוממים
אבא בוא תראה

סיבה נוספת לבוא דווקא לברלין היא שבאי יווני אין ארבעה סוגים שונים של רכבות ואין מוזיאוניים שמציגים קטרים בגדול מלא מ 1860 ועד היום. אולי זה לא נשמע לכם כמו סיבה טובה אבל לשחר זאת סיבה מדהימה.

ילדים רצים
סביב קטר במוזיאון
תבליט צלב קרס

כמובן שהאירוניה של לקחת ילד ישראלי להתלהב מרכבות בגרמניה לא נעלמה מעינינו…. ואף על פי כן.

מסעדה סינית
מראה לשחר צ'ופ סטיקס
ברחוב קרב סייף

החופשה הזו הייתה בראש ובראשנה משפחתית ובילינו המון זמן עם שחר שהיה ברובו הגדול מקסים – אבל דרש הרבה הקשבה ויצירתיות

שיחה עם שחר
ילדים זה קשה כי
אין להם קופסא

לקראת סוף הטיול דיברנו איתו על למה הבאנו אותו רק אחרי הרבה שנים שהיינו ביחד… שאלתי אותו מה הוא חושב שהצעצועים שלו עושים עכשיו בבית – והוא אמר לי שהם נחים בקופסא שלהם…

חולקים curry-wurst
לשחר נקניקיה
לי קטשופ קארי

החופשה הזאת בשבילי הייתה כמו קטשופ קארי בלי הנקניקייה, מהנה, מגניבה ומעניינת, יותר מאשר ממלאת בכוחות.

כל היום סיבוב
בין חנויות מעצבים
קונים בקניון

ברלין היא עיר עולם…. יש בה כל כמעט כל מה אפשר לדמיין או לרצות. ולא פעם שאלתי את עצמי מה אני רוצה מהעיר הזאת… ואת האמת ידעתי מהרגע הראשון אבל לקח לי זמן להודות בה. כשטסתי הכרזתי שאני הולך להחליף את המלתחה שלי, וזה באמת מה שהיה בא לי. לנצל את המגניבות של העיר, את השוק האירופאי, ואת הזמן שיש בשביל לקנות בגדים שאין בארץ. אמרתי ועשיתי. גם אם יותר ברשתות מגניבות מאשר בחנויות מעצבים. אחרי הנסיעה הזו אני מוציא מהארון שלי את כמעט את כל החולצות החלקות בצבעי אפור בהיר עד כחול כהה – הזדעזעתי לגלות כמה יש מהן, וגם כמה אחרות, צבעוניות יותר, תפסו את מקומן – אולי קצת הגזמתי.

גלגלי המטוס
נפגשים באדמה
מחיאות כפיים

רק מדינה של יהודים יכולה להמציא טקס הודיה ופריקת מתח קולקטיבית אחרי הרגע הקצת מלחיץ הזה של המעבר בין שמים וארץ 

חוזר מחופשה
נוסע לעבודה
אחרי צהריים

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén