לילה של קיץ
בדרך להופעה
בטן הריונית
לילה של קיץ הוא, לרוב, זמן של הקלה מהחום. הזמן שבו יוצאים לבלות.
השיר, כדרכם של שירי הייקו, לא מתמקד בשיא, בבילוי, אלא בזמן ה"מת" שבדרך – בדרך להופעה.
עד כאן השיר ברור. אבל המשפט האחרון יוצר הקשר שבו המילים "בדרך להופעה" יכולות להתפרש בדרכים נוספות.
הראשונה, והיא זו שגרמה לי לכתוב את השיר, היא שההריון עצמו, הוא דרך להופעה – הופעה של ילד בעולם. ההופעה הזו תשנה את כל לילות הקיץ של האישה בעלת הבטן. כנראה הם כבר כבר לא יהיו זמן של הקלה ובילוי, לפחות לא כך. כשראיתי את האישה עם הבטן הגדולה תהיתי האם זו ההופעה האחרונה שהיא הולכת לראות בזמן הקרוב.
אבל אז גם אני וגם נטע קיבלנו המון הודעות ששואלות אם מגיע לנו מזל טוב. באחת מהן, חברה פקחה את עיני, שבאופן שבו כתבתי את השיר הבטן עצמה היא זו שבדרך להופיע – כלומר ההריון ידוע לנו אבל עוד לא לשאר האנשים. זו קריאה מקסימה שלא חשבתי עליה, והסיבה היא שהיא לגמרי נכונה, פשוט לא בחיים שלי.
אז השיר הזה הוא שיר לכל האנשים שבדרך, שבדרך להופעה, שבדרך להופעה שתשנה את חייהם, שהולכים בדרך הזו צעד אחד כל פעם – וכל צעד הוא שיא.