מול המון זועם 
תחנת המשטרה
עולה באש

ספירה לאחור
אסטרונאוטים מול מסך
בחיבוק ידיים

באופן חריג, שני אירועים חדשותיים בארה"ב תפסו את תשומת ליבי השבוע – המהומות בעקבות המוות של גורג' פלוייד, והשיגור ההיסטורי של SpaceX.  הצימוד שלהם באותו השבוע גורם לי לקרוא אותם כמעין הייקו גדול על מצבה של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – הקפיצה אל החלל, סמל הקדמה והעתיד, עומדת בניגוד חד לאלימות כנגד אפרו-אמריקאים, מורשת היסטורית כאובה שאמריקה מתקשה להתנער ממנה.

בשני השירים נוכחת בעוצמה  (גם אם בצורה מרומזת) האש. האם היא תרים ותיקח אותנו קדימה, או שהיא תשרוף ותצלק אותנו? כנראה שגם וגם.