בפגישות מחזור
זיכרונות מעומעמים
עונדים תגי שם
—
עדיין קורן
אהבה מחוייכת
מורה לחיים
—
עדיין יפה
אחרי עשרים שנה
אהבת נעורי
—
אם הייתם שואלים אותי לפני שבוע הייתי אומר לכם שאני הולך לפגישת מחזור כי נשמע לי מסקרן, אבל תכלס אני לא באמת אזהה אף אחד וזה יהיה בעיקר מביך.
כמה טעיתי!
חגיגות 20 שנה לסיום התיכון היו אחד האירועים המעניינים והמרגשים שהייתי בהם לאחרונה…. היה משהו מסקרן בלפגוש את האנשים ולשמוע לאיפה הם התגלגלו. היה משהו מפתיע בלפגוש אנשים שממש חיבבתי ושהזיכרון שלי פשוט מחק. והיה משהו מרגש בלפגוש את האישה הראשונה שאי פעם אהבתי ולראות כמה האהבה הזו נגישה עדיין.
אבל יותר מהכל עבורי היה משהו מעצים בלהרגיש בצורה כל כך חדה את הפער בין מי שהייתי אז למי שאני היום. עברתי מסע ארוך מאוד ואני שמח על כל צעד בו.
מזל שהזמן זז רק קדימה!