fbpx

תגית: פסטיבל

מפגש גברים

בשביל עפר
בדרך למפגש גברים
לפני Audi

PresentMAN – ככה נקראה התכנסות הגברים שהתקיימה במרחב אישתר ובה ביליתי סופשבוע מעניין ועוצמתי. היו בו רגע או שניים שבהם הייתי ממש מחוץ לאזור הנוחות שלי (מתוך בחירה מלאה) והמון המון רגעים אחרים שהייתי ממש בתוכו – בסדנאות וטקסים שנוגעים מזוויות שונות בגבריות ומיניות. ביומיים וחצי כתבתי יותר מ 30 שירים – הנה הטובים שבהם.

(שיווה ושקאטי הם ייצוגים של הגברי והנשי בהתאמה שתרבות הניו אייג' שאבה מהמיתולוגיה ההודית).

שלום שיווה

עובר בכוח
דרך שורה של גברים
אל תוך החיבוק

מעגל גברים
גבר חסון במרכז
מתייפח בקול

צורח עליך
אני אהרוג אותך
כאב בגרון

תודה אחי
על האהבה שלך
שפגעה בי

בתוך אוהל
שני גברים מתחבקים
מדברים טנטרה

סדנה על פורנו
מה ניסית לשחרר
בושה או אשמה*

מי לדעתכם
הגבר הכי מושך
ידיים עלי

שלום שאקטי

אחרי יום וחצי שבהם היו רק גברים במרחב, ביום האחרון נכנסו אליו נשים ליום של סדנאות וטקסים משותפים.

יושב מול אישה
מעריץ את הרוך
מגולם בגוף

מבט בעיני
במעט מאוד מילים
את רואה אותי

מצח ברצפה
משתחווה לאישה
שיווה לשאקטי

עומד זקוף
אישה משתחווה לי
שאקטי לשיווה

*כוכבית

את השיר על סדנת הפורנו חשוב לי להסביר. לא הייתי בסדנה כי לשמחתי זה (כבר) לא עולם שמעסיק אותי. השיר הוא על שיחה מעניינת עם מי שהעביר את הסדנה – שאמר לי בין השאר שהמטרה שלו היא לשחרר את האשמה סביב פורנוגרפיה. אחת ההבחנות הכי חשובות שלמדתי מ Brene Brown היא בין אשמה לבושה. אשמה אומרת לנו – "עשיתי משהו לא בסדר". זה רגש חשוב ומיטיב כי הוא גורם לנו לצמצם את הפער בין החיים שלנו לערכים שלנו. בושה לעומת זאת אומרת לנו "אני לא בסדר" – והיא הכוח המניע מאחורי התמכרויות, אלימות וכנראה רוב הזוועות בעולם הזה. בעקבות השיחה שאלתי את עצמי  – כמה במרחבים אלטרנטיביים שבהם עושים עבודה חשובה מאין כמוה של לשחרר את הבושה, מוותרים לפעמים יחד איתה גם עם על האשמה?

אמת עירומה

בעיניים סגורות
גברים מדברים על מין
בעירום מלא

הסדנה "אמת עירומה" הייתה משמעותית כל כך עבורי שהקדשתי לה פוסט נפרד.

סקרנים?

מזומנים לקרוא עוד על PresentMAN

ועוד על אישתר

פינה אינטימית

בלב המדבר
גבר משמיע תרועה ב
קונכייה גדולה

בסוף השבוע אני ונטע היינו קצת היפים ונסענו לאשרם במדבר לפסטיבל ה Sacred journey

את התהליך שעברתי בו קידדתי ב 12 שירים שהייתי  מפרסם אם הם לא היו מאוד אישיים גם מובן הרגשי, וגם במובן שהם דורשים המון הסבר ופרשנות. אז במקום הנה שני שירים נוספים ומחשבה על הג'רני והמרחב הפסטיבלי

שוכבות באוהל
אחרי שעינטזו 
רק בחזייה

מרחב מלא מיניות
אין אף פינה אינטימית

השיר הזה מצביע על מתח שקיים בכלל במרחב הפסטיבלי (ותודה לנטע על החידוד הזה). אהבה ומיניות חופשית זה מגניב, אבל בחוויה שלי, בשביל לפרוח אהבה ומיניות זקוקות גם לקירות וגבולות, שלפעמים מאוד חסרים בפסטיבלים.

שורה של גברים
נכנסת בשירה אל
מעגל נשים

למרות שהמתח הזה בהחלט קיים בו, הג'רני הוא פסטיבל מאוד "בוגר", גם בתהליך שהוא מזמין את המשתתפים בו לעבור, וגם בעיסוק המאוד פתוח וכנה בגבריות נשיות. ודרך זה, ורק בדיבור ובצורה סימבולית, גם במיניות.

אחד הרגעים הסימבוליים ביותר במובן הזה הוא מעגל שירה מקודשת שהתחיל בהפדרה בין הגברים לנשים והתאחד בטקס של "חדירה" של טור הגברים אל המעגל הנשי. המפגש הזה בין האנרגיות של שתי הקבוצות היה עוצמתי ומעצים מאוד עבורי.

ולסיום , ובמיוחד עבור מי שלא היה אף פעם במעגל שירה מקודשת… הנה אחד מרגעי השיא של האירוע הזה. אזהרה  – לא לבעלי לב חזק.

הסרטון הוא לא מהפסטיבל שבו הינו, אבל היה כזה כמעט בדיוק.
אם עפתם על זה – המקור כאן

תודה ליה שאת מקימה ומקיימת את המרחב המיוחד הזה

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén