שלט חוצות
מועמד לבחירות
ראש ללא גוף
שלטי חוצות נועדו לעורר את הרגש והרצון שלנו. הם מציגים פנטזיות, דימויים מעובדים ומיופים שכולנו יודעים שהמרחק שלהם מהמציאות שהם מייצגים הוא גדול. מערכות הבחירות בימינו מתנהלות כקמפיין שיווק למוצר צריכה והפער בין קמפיין הבחירות לבין השלטון בפועל הוא גדול בדיוק כמו הפער בין עולם הפנטזיה של הפרסומות לבין השירותים והמוצרים שאנחנו קונים.
המועמד בשלט החוצות שואף לכוח פוליטי, במטרה לתת מענה לבעיות הסבוכות שאיתן מתמודדת החברה. הוא רוצה להיות הראש, ומנסה לעורר בנו תחושת אמון וביטחון כדי שנבחר בו. הוא עושה את זה על ידי כך שהוא מציג לנו את הראש, את החלק שלו שמזוהה עם המחשבה, ההיגיון והשליטה.
אבל הראש הזה עומד מנותק מהגוף, ומהקשר. מנותק מרגשות, צרכים ותשוקות; מנותק מכאב ותענוג; מנותק ממגבלות וחולשות של הגוף וגם מהעוצמה שלו; מנותק מהסביבה הפיזית והחברתית. למעשה הוא מנותק מכל מה שראש אנושי אמור להבין, לנהל ולהנהיג. כך לא פעם ישנה תחושה שהראשים של הגופים הפוליטיים שלנו מנותקים מהגופים שבהם הם שולטים, מהעם, מהמדינה שאותה הם מנהיגים.
הביקורת הזו היא לא על עולם השיווק כולו. הניסיון שלי בעולם השיווק לימד אותי שכשמוצר או שירות הוא באמת טוב ואיכותי קל לעשות לו קמפיין טוב – כי מה שצריך להיות בקמפיין הוא האמת. ביום שתהיה פוליטיקה אחרת, גם קמפיין הפרסום יראה אחרת, כי האמת העמוקה של הפרסום נמצאת תמיד על פני השטח.
איש חכם אמר פעם "בפירותיהם תדעו אותם".
בעולם של היום אפשר לומר "בפרסומותיהם תדעו אותם".