יום הכיפורים
מכנסיים עם כתמים
מראש השנה
השיר הזה לא דורש הרבה הסברים – ראש השנה ויום הכיפורים מזמינים אותנו לתהליך של התחדשות והיטהרות, ובשביל לסמן זאת אנחנו לובשים בגדים לבנים. הם מאוד יפים וחגיגיים, אבל הם גם מתלכלכים בקלות. תהליך ההכתמה וההתבלות שמתחיל כבר בראש השנה מספר לנו על המורכבות והקושי להתחיל מחדש.
התמונה הזו מובנת וברורה לכל מי שחוגג את החגים היהודיים. אבל למי שאינו מכיר את היהדות יהיה קשה להסביר אותה.
קיגו ישראלי
אחד המאפיינים של הייקו מסורתי הוא קִיגוֹ, מילת עונה המשייכת את השיר לאחת מארבע עונות השנה על פי רשימות מוסכמות בתרבות היפנית. בישראל לא רק שאין לנו את הרשימות אלא גם מהעונות יש לנו בערך שתיים וחצי. לכן, כמו משוררים מודרניים רבים, אני לרוב מוותר על מילת העונה.
מה שכן יש בישראל בשפע הם חגים ומועדים המייצרים מגוון רחב של רגעים מיוחדים, וגם צובעים באור מיוחד גם את הפרטים הרגילים של חיי היומיום. כמו למשל את הכתמים על המכנס בערב יום כיפור. כאשר עברתי על השירים עבור הספר "פתאום כוכבים", גילתי שרבים מהשירים הטובים ביותר שלי מכילים מעין "קיגו ישראלי", מילה כמו "צפירה" או "סכך" המעגנת אותם, לא בזמן הטבעי אלא בזמן התרבותי, במעגל השנה היהודי ישראלי.
כמובן שגם בארץ יורד הגשם והשקדיות פורחות בעתן, כך שבכל זאת ישנם גם שירים עם מילת עונה מסורתית יותר. השירים האלו ביחד יוצרים בספר מסגרת של שנה ישראלית שלמה. השירים האחרים שאינם מכילים מילת עונה, שובצו בספר על פי ההתאמה שלהם לזמן בשנה, במיוחד לתקופות מיוחדות כמו הימים הנוראים, תקופת בין המצרים, החופש הגדול או חודש אלול.
אתם מוזמנים לראות איך (והאם) המיקום של השירים על ציר הזמן משפיע על האופן שבו אתם קוראים אותם.