אדים מתעבים
על חלון האמבטיה
הגשם דופק
חלון האמבטיה עומד במרכז השיר, בין האדים לבין הגשם, ומבחינה תחבירית יכול להתחבר לשניהם. אבל בניגוד לשירי הייקו רבים, שבהם האפשרות הזו יוצרת בשיר דו משמעות, בשיר הזה שתי המשמעויות נכונות בו זמנית. כמו במציאות שני הדברים מתרחשים על החלון, והשורה חוצצת ביניהם.
בשני הצדדים של השורה והחלון ישנם מים, במצבי צבירה מאוד שונים:
האדים חמים, רכים, מגיעים אל החלון בתנועה לא ליניארית ומצטברים עליו בשקט.
הגשם קר והטיפות יורדות בקווים ישרים ומתרסקות על החלון ברעש.
זה כוחו של האדם וכוחה של התרבות – להפריד על ידי זכוכית בין מים למים וליהנות הנאה גדולה מתחושת החמימות דווקא כשבחוץ קר.
אבל קריאה נוספת תצביע לנו על כוח נוסף – לזהות, שלמרות השוני הגדול, מה שיש משני צידי הזכוכית זה, בסופו של דבר, מים.