קצף הבירה

שרים ביחד
בוא אלי פרפר נחמד
קצף הבירה

דמיינו חבורה של 18 אנשים בוגרים יושבים בסלון קטן ומשחקים קוואה קוואה דלאומה, חולקים סיפורים על כישלון, ומעלים זיכרונות על איך פעם פעם הם התקשרו למספרים אקראיים מדפי זהב.

קוראים לזה "משחק החיים אוווווווווייייי!!!!!!!" (את הסוף לקרוא בקול דרמטי עמוק) וזה איך שאני חוגג את יום ההולדת שלי כבר שמונה שנים ברציפות (השנה באיחור אופנתי מאוד) והוא כולל מגוון רחב של משימות ושאלות שנעות בין האינפנטילי בכל המובנים של המילה, לעמוק האישי והמרגש.

יש הרבה שאפשר להגיד על מה שקורה, ומה שקרה במשחק החיים, אבל השיר מהווה תמצות אלגנטי: קצף הבירה בשורה האחרונה יוצר את הניגוד המסקרן והמפתיע בין עולם הילדים לעולם המבוגרים.

הקצף הוא מה שנוצר כאשר מוזגים את הבירה לכוס. יש לו את התכונות של הבירה אבל הוא אוורירי וקליל אבל גם עדין וזמני. משחק החיים מאפשר לי ולחברי הטובים להיפתח ולתת לרגעים יפים, עליזים ושבריריים (כמו פרפר נגיד) לשבת אצלנו על כף היד…