פזורים בשמש
אבטיחים ובלות
בשדות סמוכים
—
בכביש המהיר
אחרי שדה אבטיחים
שדה של בלות
תחת המצוק
חוף אבנים חלקות
רחש הגלים
אין כמו סוף שבוע זוגי באי יווני בשביל להזכיר את הכוח העמוק של המרחב, של השקט, של הסבלנות למוסס את הצוקים התמירים של נפשנו.
הגל מתנפץ
על הסלע השחור
קצף באוויר
—
הסלע השחור
עומד איתן מול הגלים
עדיין
שני השירים מתארים את אותה סיטואציה בדיוק.
האם לדעתך הם מביעים את אותו הדבר? האם יש לך העדפה לאחד מהם?
שאלת בונוס: האם שמת לב שאחד השירים עומד בכל כללי הז'אנר של משקול מדויק ותיאור קונקרטי ואילו חברו לא? האם זה משנה לך?
אין תשובה נכונה וכאמור אלו ממש שאלות למחשבה, אבל אם יש לך שתי דקות אשמח לשמוע כמה מהמחשבות שלך למטה בתגובות
שוב עוצר לפני
גלריה לאמנות
ממשיך למשרד
—
השיר הזה מבטא בקצרה את הכמיהה ארוכת השנים שלי לגלריה, למקום בעולם שבו אוכל לחלוק עם העולם את עצמי, את האומנות ואת הרעיונות שלי. לפני כמה שבועות הבטחתי שבקרוב אשיק בלוג שיהיה "גלריית" ההיקו שלי… ואני מעדכן את ההבטחה הזו לממש ממש בקרוב.
אבל השבוע התגלגלו השירים שלי ל "גלריה" אחרת. בחנות הספרים השווה ביותר בירושלים, הלא היא אדרבא, פגשתי במקרה (או כמו שהיא אמרה לי בנחרצות – אין מקרה!) את ליאת קפלן מירח חסר, הוצאת ספרים שמוקדשת כולה להייקו בעברית (כמו למשל הספר (המעולה מעולה) של מסאוקה שיקי שעליו כתבתי לפני כמה שבועות).
חוץ מלהוציא ספרים יש להם גם בלוג, שבו הם מפרסמים כל כמה ימים שירי הייקו של מחברים שונים, ובעקבות הפגישה הם פרסמו השבוע 5 שירים שלי בשני פוסטים.
הנה קישור לפוסט הראשון, והנה קישור לשני, בו מופיע גם השיר למעלה.
אז אם אתם בקטע של הייקו מאוד ממולץ להיכנס ולהירשם לרשימת התפוצה שלהם!
צרו קשר // תנאי שימוש // מדיניות פרטיות
© הזכויות שמורות // אבל לא בקנאות // דברו איתי
