fbpx

קטגוריה: ישראליות ויהדות Page 2 of 7

אין עוד מלבדו

אין עוד מלבדו 
גרפיטי על האנדרטה 
של יד ושם

השיר הזה הוא נורא. וזה מה שהופך אותו לנפלא. וזה מה שהופך לעוד יותר נורא ועוד יותר נפלא.

הוא נורא כי הוא מתאר מציאות נוראית. 
אבל הוא נפלא כי המציאות שהוא מתאר, מתארת גם היא מציאות.

הביטוי החסידי "אין עוד מלבדו" הוא תמצית של הרעיון שאין דבר שנפרד מהאלוהות. הרעיון הזה משיק לתפיסה של הזן בודהיזם המבטלת את ההבחנות בין גבוה ונמוך, קודש וחול וכו', תפיסה המכוננת את שירת ההייקו.

האם מי שריסס את הגרפיטי רצה להגיד שגם השואה היא רצון השם, ולנחם בכך את העוברים ליד האנדרטה? זו אפשרות אחת לקרוא את השיר ואת הגרפיטי.
אבל כנראה שלא.

אני מניח שנחמה זה לא מה שאתם הרגשתם כאשר קראתם אותו. מה שאני הרגשתי כשראיתי את אנדרטת האבן היפה מושחתת בגרפיטי זה זעזוע ובוז וכעס על המעשה והאדם. 

אבל כאן השיר הופך לעוד יותר נורא ונפלא – כי אם לוקחים ברצינות את ה"אין עוד מלבדו"  הוא נכון גם על הכתוב עצמו והכותב אותו. כלומר הגסות שגרמה למישהו (סלחו לי אם אני מניח שזה מישהו) לרסס את יסודות האמונה היהודית שלו על זכר קורבנות השואה גם היא חלק מהאלוהות. "אין עוד מלבדו" מכריח אותי להרחיב את עצמי, את החמלה שלי לאנשים שחולקים איתי את העיר הזאת והעולם הזה.

יש לי הרבה שירים שעלו מתוך רגעים קשים ולא נפלאים. לרוב הם גורמים לי להשלים עם המציאות שיצרה אותם ולהרגיש שהרגע הלא נפלא היה שווה את השיר. אבל במקרה הזה עדיין יש בי חלק שהיה רוצה שהמציאות שמאחוריו לא הייתה מתקיימת. אבל לא אני מחליט ואין עוד מלבדו // גרפיטי על האנדרטה // של יד ושם.

עדכון

גרפיטי מכעיס
ביום שאחרי
הוא כבר לא שם

סופה עם שם

סופה עם שם
פתיתי שלג נופלים 
בהר הרצל

עין כרם

עין כרם
תופס טרמפים החוצה
גבר בכאפייה

מי ימלל – 8 שירי חנוכה

מי ימלל
שרים בשלושה קולות
שלושה דורות

השיר מי ימלל מתחיל בשאלה. עצם השירה שלו היא גם תשובה. אנחנו. האופן שבו אני מבין את הסיפור היהודי שונה קצת מזה של ההורים שלי, וההבנה של הילד שלי מתפתחת ובטוח תהיה שונה משלי. אבל הסיפור נשאר ואנחנו חיים אותו יחד, שרים אותו יחד, בקולות שונים.

אני לא חושב שחנוכה מבוסס על נס אלוהי. אבל מהסתכלות על איך שהסיפור היהודי עובר לאורך ההיסטוריה אני חושב שבן גוריון צדק כשהוא אמר ש "יהודי שאינו מאמין בניסים אינו מציאותי".
מקווה שגם לכם היה חג מאיר ושמח. הנה עוד 7 רגעים מהחג שלי:

קיבוע השמש
ממיסה את התחתית
עם אחד הנרות

בבית של אפרת
בתוך סופגנייה
פטיסייר וניל

(יש עוד שתי גרסאות של השיר – עם קרם פקאן, ופבלובה. כל אדם צריך חברה כמו אפרת!)

שיר כריסמס
נרות בחנוכיה
הופכים לאור

הנרות כבו
קופסת הסופגניות
כמעט מלאה

בבית הלוחם
החנוכיה על הגג
לא דולקת

לוקח מהוריי
הלוואה נוספת
משחק סביבון

נר שמיני
דעיכה אחרונה
האור בסלון

תיק הגב כבד

תיק הגב כבד
סוחב אותו בסיור
בבית התפוצות

תחנת נתב"ג

תחנת נתב"ג
הרכבת ממשיכה
ביחד איתי

הרכבת בין
ירושלים ותל אביב
עוברת בנתב"ג

במעבר חצייה | ליווי אישי לכתיבה

רמזור אדום
במעבר חצייה
אני וקבצן

איך אתם עם השיר הזה? אתם מרגישים את חוסר הנוחות, את הצורך שהרמזור יתחלף כבר וינתק את גורלכם מגורל הקבצן? או שהלב שלכם נפתח לכל קבצני העולם, כולל הקבצן הפנימי שבכם? (באופן אישי אני שניהם)

את השיר הנפלא אני לא כתבתי אלא רק דייקתי. במסגרת קמפיין ההדסטארט ל "פתאום כוכבים" הצעתי ליווי לכתיבה של הייקו ביום, ונטלי הייתה הראשונה שהשלמתי איתה שבוע כזה לא מזמן. אני מביא לכם כאן את השירים שהיא כתבה ואת הסיכום המאלף שלה של החוויה:

בשיעור חשבון
על צג מחשבון אפור
פרצוף מחייך

ריב על גן עדן
שלושה קוטעים זה את זה
עדן קוראת לי

ישיבת צוות
צחקנו רק כאשר
הגברים דיברו

שבת בבוקר
לראי באמבטיה
מסגרת לבנה

מה זה ת"ש
אין להם מושג
שאין לי מושג

מציע עזרה
בהורדת המסך
לקוי ראייה

"בחלוף שבוע של כתיבה הרגשתי שיש בפעולה הזו מקידוש החיים, מעין מזכרת שקיבלתי מכל יום, שירים שכתבתי מחומרי החיים שלי. בנוסף לכך, והודות להנחיה של נעם, גם הלכה וגברה בי המודעות לאופן שבו אני נוטה להתבונן על המציאות, וכן למה שאני נוטה לראות בה. ההכוונה הייתה לעתים תרגול בהסתכלות שונה מזו שאני רגילה בה, ולעיתים זיקוק של החוויה למהות שמשכה אותי לתאר דווקא את הרגע הזה בשיר. בפעמים אחרות, בימי סחף בהם נראה שלא היה שום רגע שבלט מעל כולם, הצורך לעצור רגע ולעלעל בסך רגעי היום הצליח לחשוף את היופי הפשוט שלא הייתי זוכרת להקדיש לו תשומת לב מודעת."

נטלי

השבוע אני מלווה שני אנשים נוספים ורואה כמה אני נהנה מהשירים ומהדיוק שלהם, וכמה משמח אותי לראות איך זה נוגע. זהו שירות שהייתי רוצה להציע לעוד אנשים (בתשלום הוגן כמובן) אז אם זה מלהיב אתכםן – אז כאן אפשר לקרוא עוד ולהצטרף לליווי אישי

שמחת תורה וגם סוכות

שמחת תורה
רוקדים עם הספר
מול אוטו גרר

יש כמה שירי שמחת תורה – אבל בחרתי לפתוח את זה כי הוא הכי מעניין וגם הכי זקוק לפתיחה.

בשמחת תורה מוציאים את הספר הקודש מבית הכנסת ורוקדים איתו ברחוב (שזה דבר די מופלא שהדת היהודית עושה) ולא פעם גם בכביש. השיר שם אחד ליד השני את האנשים שנושאים את ספר התורה ואת המשאית נושאת עליה רכב תקול ושואל אותנו מה היחסים ביניהם.

האם זו הקבלה והאנשים לוקחים את התורה לתיקון שלה? האם התיקון הזה הוא השמחה והריקודים?
האם זו ביקורת על התורה ועל השמחה המתפרצת לכביש ומעכבת את התיקון של הרכב, של מה עוד?
אולי זה שיר על נתק בין אדם ותורה שבו הגיבור מככב בהעדרו –  האדם שנסע בחג עד שהרכב התקלקל?

כמובן שאלו רק אפשרויות לקריאה וכמובן שישנן נוספות. אבל הרגע הוא רק רגע  שקפץ לי בין כל הרגעים שחוויתי בזמן הקצר שעברתי בשמחת הריקודים – בדרך להקפות שבהן אני השתתפתי. שלושת השירים הבאים הם משם:

בלי כיסוי ראש
מקריאה בטעמים
וזאת הברכה

למי שלא בעניינים – "וזאת הברכה" היא הפרשה האחרונה בתורה שאותה קוראים בשמחת תורה ומיד לאחריה מתחילים שוב מבראשית

קריאה בתורה
שחר בן נטע ונעם
כל העליות

יש עניין בשמחת תורה שכולם עולים לקרוא, ואצלנו עשו עליות קבוצתיות לכל מי שרצה. שחר החמוד רצה עם כולם. לא ברור לי אם מדובר בצדיק או אם פשוט הוא אוהב לשמוע שקוראים את השם שלו.

שמי הערב
מוצאי שמחת תורה
כוכב אחד

עוד רגע חוזרים לשגרה ואני חוזר להיות חילוני עד חנוכה (או עד שבת שאני זוכר אבל לא שומר).

סוכות 

ליל חג סוכות
בכניסה לבית הורי
דלת נעולה

בניין חדש
על המרפסת סוכה 
נעה ברוח

צהרי שבת

צהרי שבת
תחת מכונית חונה
חתול מנמנם

ליד בית הכנסת

ליד בית הכנסת
ילד מושך בענף 
גשם של תותים

Page 2 of 7

Powered by WordPress & Theme by Anders Norén